#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם הדלקה עושה מצוה או הנחה עושה מצוה?	"קיי&quot;ל הדלקה עושה מצוה שמברכין להדליק נר של חנוכה (שבת כ&quot;ג ע&quot;א) [וה&quot;ה בשבת ויו&quot;ט הדלקה עושה מצוה (מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;), ועי&#x27; סי&#x27; רס&quot;ג סעי&#x27; י&#x27;], ולפיכך אם היה מונח שלא לשם מצוה [כגון שהדליקה לחנוכה ליל שבת ועכשיו הוא מוצאי שבת, דמה שהדליקה מערב שבת לשם מצוה לא מהני למצותו במוצאי שבת (מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;)] צריך לכבותה ולהדליקה לשם מצוה וא&quot;צ להגביהו ג&quot;כ (עי&#x27; תוס&#x27; כ&quot;ג ע&quot;א)"	סימן תרעה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להדליקה 1) בפנים והוציאה לחוץ 2) בחוץ ולהכניסה בפנים?	"1) איתא בגמ&#x27; דלמ&quot;ד הדלקה עושה מצוה לא יצא דלא הדליקה במקום מצוה, והטור ושו&quot;ע כתבו דלא יצא מפני הרואה אומר שלצרכו הוא מדליקה, ותי&#x27; הב&quot;ח דלמסקנא א&quot;צ הדלקה במקומו אלא הכל תלוי ברואה א&quot;נ דוקא בזמנם שהדליקו בחוץ צריך להדליק במקום המצוה אבל בזמנינו שמדליקין בפנים שפיר מקרי הדליקה במקום הראוי להדלקה ואפ&quot;ה לא יצא כשמוליכה לחוץ דהרואה אומר שלצרכו הדליקה, ונקטו האחרונים (מג&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;) כתירוץ שני של הב&quot;ח [והוסיף הגר&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;) דאפי&#x27; בזמן הטור שנהגו להדליק בפתח הבית מ&quot;מ יצא אם הדליק בפנים ממש {אבל משמע דבמקום שמדליקין בחוץ ממש אינו יוצא אם מדליק בפנים, וכן מבואר ממג&quot;א לקמן (סי&#x27; תרע&quot;ח) דכתב דדוקא בזה&quot;ז שמדליקין בפנים יש עצה בערב להדליק נרות בפנים, וכן הוא דעת הגרי&quot;ז וריש&quot;א, אבל השפת אמת והגר&quot;מ פיינשטיין (אג&quot;מ או&quot;ח ח&quot;ד סי&#x27; ק&quot;ה אות ז&#x27; ודברות משה שבת ח&quot;א סי&#x27; כ&quot;ו אות כ&#x27;) ס&quot;ל דיוצא כשמדליק בפנים אפי&#x27; במקום שמדליקין בחוץ}] 2) כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק ה&#x27;) דלפי הנ&quot;ל פשוט דה&quot;נ לא יצא מפני הרואה אומר שלצרכו הוא מדליקה [ולגבי ברכה, הפר&quot;ח ס&quot;ל דמפני רואים אין צריך לחזור ולברך, ורע&quot;א (תניינא סי&#x27; קכ&quot;ה) ס&quot;ל דצריך לברך {ולענ&quot;ד א&quot;צ לברך דאפי&#x27; אם הדליקה לזמן מועט א&quot;צ לברך}]"	סימן תרעה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחולה שרוצה להדליק אצל מטתו ואח&quot;כ יניחנה במקומו?	"אם הם מדליקין בפנים מעיקר הדין יוצא במקומו ושפיר יכול לסמוך על העיקר דין ולטלטלה אח&quot;כ, אבל במקום שמדליקין בחוץ א&quot;א לו להדליק בפנים וצריך השליח להדליק בשבילו בחוץ, ולגבי הברכה צריך לברך בקול רם כדי שישמע החולה, ואם זה לא אפשר אין לברך (פסק&quot;ת אות א&#x27;)"	סימן תרעה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הדליקה כשהוא אחוז בידו?	"איתא בגמ&#x27; דלא יצא מפני הרואה שאומר שלצרכו הוא מדליקה (שו&quot;ע), ולפי הט&quot;ז (ס&quot;ק ג&#x27;) דוקא אם אוחזה כל זמן המצוה אבל לזמן מועט לית לן בה, אבל כמה אחרונים חולקים עליו (מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;), והערוה&quot;ש (סעי&#x27; א&#x27;) מקיל כהט&quot;ז"	סימן תרעה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לטלטל הנרות ממקום למקום?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) בשם הדרכ&quot;מ (ס&quot;ק א&#x27;) בשם מהר&quot;י ווייל דצריך להניחה לחצי שעה ולא לטלטלה ממקום למקום [ולפי המהרש&quot;ל אין לטלטלה אפי&#x27; אחר חצי שעה (שעה&quot;צ סי&#x27; תרע&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב)], אכן המג&quot;א לעיל (סי&#x27; רס&quot;ג ס&quot;ק כ&quot;ג) הביא יש&quot;ש דמשמע דמותר לטלטל נרות חנוכה ממקום למקום כל זמן שמקומו הראשון היה מקום הראויה, ולמעשה הכריע המ&quot;ב (ס&quot;ק ו&#x27;) ע&quot;פ הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;) דלכתחילה בודאי אין לטלטל הנרות "	סימן תרעה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בנרות שבביהכ&quot;נ?	"הב&quot;י הביא מהר&quot;י אבוהב דא&quot;צ לדקדק כ&quot;כ בנרות שבביהכ&quot;נ ומותר לטלטלם ממקום למקום, אבל למעשה כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) דיש ליזהר לכתחילה [עד חצי שעה] (מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;)"	סימן תרעה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול להדליקה ואח&quot;כ יתן בתוכו שמן כשיעור?	"כיון דקיי&quot;ל הדלקה עושה מצוה צריך שיעור שמן משעת ההדלקה, ומיהו פשוט דיכול להוסיף שמן אחר הברכה קודם ההדלקה (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ד&#x27;)"	סימן תרעה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדיעבד אם לא היה בו שמן כשיעור?	"הפר&quot;ח ס&quot;ל דצריך לחזור ולהדליק בברכה, אבל המ&quot;ב (ס&quot;ק ח&#x27;) פסק כהחמד משה והחיי&quot;א דחוזר ומדליק בלא ברכה, אמנם זהו דוקא כשהיה בו מעט שמן אבל אם שכח להשים בו שמן כלל בודאי לא יצא וצריך לחזור ולהדליק בברכה [ואם השמן היה בפניו א&quot;צ לחזור ולברך כמו ברכת הנהנין (כה&quot;ח סי&#x27; תרע&quot;ו ס&quot;ק י&quot;א) {ויש לדון בזה} (עי&#x27; פסק&quot;ת אות ב&#x27;)]"	סימן תרעה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אשה יכולה להדליק נר חנוכה?	"אשה מחויבת בנר חנוכה דאף היא היתה באותה הנס דהיתה בכלל הגזירה שתבעל להגמון תחילה וגם ההצלה נעשה ע&quot;י יהודית (מ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;) [עי&#x27; לעיל סי&#x27; תר&quot;ע סעי&#x27; ב&#x27;], והיא יכולה להדליק בעד כל בני הבית (מג&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;) א&quot;נ איש יכול לעשות אשה שליח להדליק בעבורו (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;) [אבל תבא מארה לאדם שאשתו ובניו מברכין לו (ברכות כ&#x27; ע&quot;ב) אלא שאם אינו בביתו מותר (ביה&quot;ל ד&quot;ה אשה)], אבל אם בעלה מדלקת היא טפילה לו ואינה צריכה להדליק אבל הרשות בידה להדליק ולברך מעצמה (עולת שמואל סי&#x27; ק&quot;ה, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;)"	סימן תרעה סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בבנות?	"אע&quot;פ שהן מחויבות מדינא מ&quot;מ נוהגות שלא להדליק אע&quot;פ שאין שייך בהם אשתו כגופו, וכתב העולת שמואל (סי&#x27; ק&quot;ה) דמדויק מתוס&#x27; מגילה (ד&#x27; ע&quot;א) דכל נשים טפילות לאנשים בנס, וביאר דהגזירה על האנשים היתה שיכתבו על קרן הצבי אין לכם חלק באלקי ישראל וצריכים למסור נפשם על קידוש ה&#x27; משא&quot;כ הגזירה על הנשים היתה שתבעל להגמון תחילה וא&quot;צ למסור נפשם על זה דנשים קרקע עולם ועל כן הנשים טפילות לאנשים בנס חנוכה, והחת&quot;ס (שבת כ&quot;א) כתב דאין נוהגות להדליק מפני שבתחילה תקנו להדליק בחוץ ואין כבודה לצאת בחוץ ברה&quot;ר להדליק בין הנשים, וכ&quot;כ השלמת חיים (סי&#x27; רנ&quot;ט דפו&quot;י) (קובץ הלכות פי&quot;א סעי&#x27; י&#x27;)"	סימן תרעה סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם שליח מדליק?	"השליח מברך, אבל המשלח צריך לעמוד שם ולשמוע הברכה, ולכתחילה צריך לענות אמן (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;, מש&quot;ז ס&quot;ק ד&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;) {והא דכתב איש מברך לאשה והיא עומדת שם היינו כשאינה אשתו} [וצ&quot;ב, מאי שנא מבדיקת חמץ ומזוזה דאין המשלח צריך לשמוע הברכה מהשליח, ותרצו האחרונים דלכל הפחות ברכות שעשה נסים ושהחיינו הוו מצוות שבגופו וא&quot;א ע&quot;י שליח אלא צריך שומע כעונה (עי&#x27; מנחת שלמה תניינא סי&#x27; נ&quot;ח אות ד&#x27;, אג&quot;מ או&quot;ח ח&quot;א סי&#x27; ק&quot;צ, שבט הלוי ח&quot;ח סי&#x27; קנ&quot;ט, פסק&quot;ת אות ג&#x27;) {וכפשוטו תלוי במח&#x27; בסמוך (סי&#x27; תרע&quot;ו סעי&#x27; ג&#x27;) כשמדליקין עליו בביתו אם יברך שעשה נסים ושהחיינו על ראיית הנרות ודבר זה תלוי באשלי רבבי והכריע המ&quot;ב (שם) ספק ברכות להקל, וא&quot;כ בודאי ראוי להחמיר לעמוד אצלו בשעת הברכה אבל נראה בדיעבד אם לא שמע הברכות תו לא מצי לברך דלפי הרבה אחרונים כבר יצא, ועוד נראה דאם המשלח אינו עומד אצל השליח יכול להשליח לברך הברכה להדליק נר של חנוכה דזהו ודאי ברכת המצות כמו שאר ברכות אבל מסתימת הפוסקים אינו משמע כן וצ&quot;ע}"	סימן תרעה סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בסומא?	"כתב שו&quot;ת מהרש&quot;ל (סי&#x27; ע&quot;ז) דלכתחילה ישתתף בפרוטה או אשתו מדלקת בעבורו, ואם זה לא אפשר ידליק בסיוע של אחר דסומא חייב בכל מצות [ואע&quot;פ שאינו רואה הנרות מ&quot;מ יש פרסומי ניסא לאחרים] (מג&quot;א ס&quot;ק ד), ולפי&quot;ז הוא יכול לברך וגם להוציא אחרים, אכן השע&quot;ת (ס&quot;ק ג&#x27;) הביא מור וקציעה דס&quot;ל שלא יברך וגם אינו יכול להוציא אחרים, והמ&quot;ב (ס&quot;ק ט&#x27;) והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ה&#x27;) חוששין להמור וקציעה, אכן השבט הלוי (ח&quot;ד סי&#x27; ס&quot;ז) מצדד כהמהרש&quot;ל דיכול לברך אבל למעשה אינו מקיל אלא לברך שעשה נסים ושהחיינו"	סימן תרעה סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחרש שוטה וקטן?	"אינם יכולים להוציא גדולים [אפי&#x27; בגדול שעומד על גביו (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א)], והבעל העיטור מקיל בקטן שהגיע לחינוך כדמצינו בירושלמי שקטן קורא מגילה לגדול, אבל למעשה המחבר לקמן (סי&#x27; תרפ&quot;ט סעי&#x27; ב&#x27;) סותם להחמיר שקטן אינו קורא מגילה לגדול, וה&quot;נ אינו יכול להדליק בשביל גדול (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג), אבל בשעת הדחק המ&quot;ב לקמן (סי&#x27; תרפ&quot;ט ס&quot;ק ו&#x27;) מקיל במגילה וכ&quot;ש בחנוכה"	סימן תרעה סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם קטן יכול להדליק לעצמו?	"כתב הרמ&quot;א דלדידן דנוהגין דכל אחד מבני ביתו מדליקין מעצמו קטן שהגיע לחינוך צריך להדליק ג&quot;כ, אכן הביה&quot;ל (ד&quot;ה ולדידן) הביא משלטי גיבורים ומאירי דליכא חינוך כלל בקטנים דאפי&#x27; גדול פטור מצד הדין, והמ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ד) הכריע דסגי לקטן להדליק נר אחד וא&quot;צ להוסיף נר לכל לילה, והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ה&#x27;) סותם שהקטן שהגיע לחינוך מדליק לעצמו [ואם הנרות לא ידלקו לחצי שעה כתב הא&quot;א מבוטשאטש דיש להקל כשאינם מבחינים שלא הודלקו חצי שעה {ויש לעיין בזה שהם צריכים לעשות המצוה מעיקר הדין, ואפשר דמדינא הם יוצאים עם בעה&quot;ב וכל הדלקתם אינו אלא מדין מהדרין וא&quot;כ לא אכפת לן אם אינם דולקים חצי שעה, אבל עדיין צ&quot;ב דהוא חשש ברכה לבטלה}]"	סימן תרעה סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי ידליק נער בר מצוה?	"יש סוברים שימתין עד צאה&quot;כ כדי שידליק כשהוא גדול, אבל רוב הפוסקים ס&quot;ל שידליק בזמנו [שקיעה שניה וכדומה] דזהו עיקר זמן חיובו, וכן ראינו ברמ&quot;א (סי&#x27; נ&quot;ג סעי&#x27; י&#x27;) דלא נהגו להמתין לצאה&quot;כ לתפילת ערבית בלילה שנעשו בר מצוה [דעכשיו יכול להתפלל תפילה בציבור ואח&quot;כ לא יהיה בציבור] (פסק&quot;ת אות ד&#x27;), והקובץ הלכות (פ&quot;ג סעי&#x27; י&quot;ד) מסתפק בדבר"	סימן תרעה סעיף ג		
